1וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר
2דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה
3שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה
4ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר
5ואת ספחי קצירך לא תקצר ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ
6והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדיך ולאמהתיך ולשכיריך ולתושביך הגרים עמך
7ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל
8וספרת לך שבע שבתות שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתות השנים תשע וארבעים שנה
9והעברת שופר תרועה בחדש השביעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם
10וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו
11יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספחיה ולא תבצרו את נזריה
12כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה
13בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו
14וכי תמכר ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו
15במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך
16לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך
17ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם
18ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח
19ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה
20וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו
21וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשתה את תבואתה לשלש השנים
22וזרעתם את השנה השמינית ואכלתם מן התבואתה ישן עד השנה התשעית עד בא תבואתה תאכלו ישן
23והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי
24ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ
25וכי ימך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרוב אליו וגאל את ממכר אחיו
26ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו
27וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו
28ואם לא מצא ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחזתו
29ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו
30ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביובל
31ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב על שדה הארץ יחשבו גאלה תהיה לו וביובל יצא
32וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים
33ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביובל כי בתי ערי הלוים היא אחזתם בתוך בני ישראל
34ושדה מגרש עריהם לא ימכרו כי אחזת עולם היא להם
35וכי ימך אחיך ומטה ידו עמך וחזקת בו גר ותושב וחי אחיך עמך
36אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך
37את כספך לא תתן לו בנשך ובתרבית לא תתן אכלך
38אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים
39וכי ימך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד
40כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היובל יעבד עמך
41ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב
42כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד
43לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך
44ועבדיך ואמהתיך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנהו עבד ואמה
45וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנהו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולדו בארצכם והיו לכם לאחזה
46והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך
47וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר ולתושב עמך או לעקר משפחת גר
48אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו
49או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל
50וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היובל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו
51אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו
52ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היובל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו
53כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך
54ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל הוא ובניו עמו
55כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם