1ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמו
2כי אם לשארו הקרוב אליו לאביו ולאמו לבנו ולבתו לאחיו
3ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא
4לא יטמא בעל בעמו להחלו
5ולא יקרחו קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטה
6קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו את שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקרבים והיו קדשים
7אשה זונה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדוש הוא לאלהיו
8וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדוש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשם
9ובת איש כהן כי תחל לזנות את . אביה היא מחללת באש תשרף
10והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא . ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם
11ועל כל נפשות מת לא יבוא לאביו ולאמו לא יטמא
12ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה
13והוא אשה בבתליה יקח
14אלמנה וגרושה וחללה וזונה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמו יקח אשה
15ולא יחלל זרעו בעמו כי אני יהוה מקדשו
16וידבר יהוה אל משה לאמר
17דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להגיש לחם אלהיו
18כי כל איש אשר יהיה בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרום או שרוע
19או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד
20או גבן או דק או תבלל בעיניו או גרב או ילפת או מרוח אשך
21כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגיש . את אשי יהוה מום בו לא יגש להקריב את לחם אלהיו
22. . מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל
23אך אל הפרכת לא יבוא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם
24וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל