1וידבר יהוה אל משה לאמר
2דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר
3איש איש מבית ישראל . . . אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה . . . . . . . . . . . . . . . . .
4ואל פתח אהל מועד לא הביאו לעשות אתו עלה או שלמים ליהוה לרצונכם לריח ניחח וישחטהו בחוץ ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריבו קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו
5למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאום ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אתם
6וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה אשר פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה
7ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשערים אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם
8ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעשה עלה או זבח
9ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו
10ואיש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי את פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב
11עמה כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר
12על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם
13ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר
14כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכלו יכרת
15וכל הנפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב .
16ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו