1וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
2דברו אל בני ישראל ואמרתם אליהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא
3וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמא הוא כל ימי זב בשרו או החתים בשרו מזובו טמאתו היא . . . . . . . . . . .
4כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא
5ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
6והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
7והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
8וכי ירק הזב בטהור יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
9וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא
10וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנשא אתם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
11וכל אשר יגע בו הזב וידו לא שטף במים יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
12וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים
13וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים חיים וטהר
14וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן
15ועשה אתם הכהן אחד חטאת ואחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו
16ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב
17וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב
18ואשה אשר ישכב אישה אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב
19ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זובה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה כל הנגע בה יטמא עד הערב
20וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא
21וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
22וכל הנגע בכל הכלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
23ואם על המשכבה היא או על הכלי אשר היא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב
24ואם שכב ישכב אישה אתה ותהי נדתה עליו יטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא
25ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה היא
26כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה
27וכל הנגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב
28ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר
29וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אתם אל הכהן אל פתח אהל מועד
30ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה
31והזהרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימותו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם
32זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה
33והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה