1ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים
2ויסכרו מעינות תהום וארבות השמים ויכל הגשם מן השמים
3וישבו המים מעל הארץ הלכו ושבו ויחסרו המים מקץ חמשים ומאת יום
4ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי הררט
5והמים היו הלכו וחסרו עד חדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים
6ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה
7וישלח את הערב ויצא יצא ושב עד יבשת המים מעל הארץ
8וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה
9ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח את ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה
10ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה
11ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלי זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ
12ויחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שובה אליו עוד
13ויהי באחת ושש מאות שנה בראישון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה
14ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ
15וידבר אלהים אל נח לאמר
16צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך
17וכל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ
18ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו
19וכל החיה וכל העוף וכל הרמש . . . הרמש על הארץ למשפחותיהם יצאו מן התבה
20ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור ויעל עלות במזבח
21וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אוסף עוד לקלל . את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי
22עד כל ימי הארץ זרע וקציר קר וחם קיץ וחרף יומם ולילה לא ישבתו