1וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב אל בניו למה תתיראו
2ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות
3וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים
4ואת בנימים אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון
5ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען
6ויוסף הוא השליט על הארץ והוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה
7וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אליהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל
8ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו
9ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אליהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם
10ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל
11כלנו בני איש אחד אנחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים
12ויאמר אליהם לא כי ערות הארץ באתם לראות
13ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו
14ויאמר אליהם יוסף הוא אשר דברתי אליכם לאמר מרגלים אתם
15בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה
16שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם ויאמרו לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת
17ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים
18ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא
19אם כנים אתם אחיכם האחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו והביאו את שבר רעבון בתיכם
20ואת אחיכם הקטן תביאון אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותון ויעשו כן
21ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו בצרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה עלינו כל הצרה הזאת
22ויען ראובן אתם לאמר הלוא דברתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש
23והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם
24ויסב מעליהם ויבך וישב אליהם וידבר אליהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם
25ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב את כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן
26וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם
27ויפתח האחד את שקו לתת מספה לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו
28ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה הוא באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש על אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו
29ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגדו לו את כל הקרות אתם לאמר
30דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ
31ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים
32שנים עשר אחים אנחנו בני אבינו והאחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען
33ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו
34והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו
35ויהיו הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם הם ואביהם וייראו
36ויאמר אליהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימים תקחו עלי היו כלנה
37ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך
38ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאלה