1ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר
2החדש הזה לכם ראש החדשים ראישון הוא לכם לחדשי השנה
3דברו נא אל כל עדת בני ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית
4ואם ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכינו הקרוב אל ביתו במכסות נפשות איש לפי אכלו תכסו על השה
5שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכשבים ומן העזים תקחו
6והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת בני ישראל בין הערבים
7ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם
8ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו
9אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו
10ולא תותירו ממנו עד בקר והנותר ממנו עד בקר באש תשרפו
11וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקליכם בידיכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם עד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
13והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים
14והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
15שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראישון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראישון ועד יום השביעי
16וביום הראישון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם
17ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאתיכם מארץ מצרים ושמרתם ועשיתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם
18בראישון בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות עד יום אחד ועשרים לחדש בערב
19שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
20כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
21ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אליהם משכו קחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
22ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם על המשקף ועל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם אל תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
23ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף
24ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם
25והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת בחדש הזה
26והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
27ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקדו העם וישתחוו
28וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו
29ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו ועד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
30ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת
31ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדבריכם
32גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי
33ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים
34וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררות בשמלתם על שכמם
35ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלות
36ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים
37ויסעו בני ישראל מרעמסס סכותה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
38וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
39ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגות מצות כי לא חמץ כי גרשום מצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם
40ומושב בני ישראל ואבתם אשר ישבו בארץ כנען ובארץ מצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
41ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים
42לילה שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם
43ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו
44וכל עבד איש מקנת כספו ומלת אתו אז יאכל בו
45תושב ושכיר לא יאכל בו
46בבית אחד יאכל לא תוציאו מן הבית מן הבשר החוצה ועצם לא תשברו בו
47כל עדת ישראל יעשו אתו
48וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשותו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו
49תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם
50ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו
51ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם