1ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
2ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבת אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה
3ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענות מפני שלח את עמי ויעבדני
4כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבולך
5וכסה את עין הארץ ולא יכל לראות את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ הצמח לכם מן השדה
6ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבת אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
7ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
8וישב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אליהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
9ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנתינו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו
10ויאמר אליהם יהיה כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם
11לכן . לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרשו אתם מאת פני פרעה
12ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר השאיר הברד
13ויט משה את ידו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשאה את הארבה
14ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן
15ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים
16וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
17ועתה שאו נא חטאתי אך הפעם העתירו אל יהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה
18ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה
19ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ים סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
20ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל
21ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש החשך
22ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים
23לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם
24ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם
25ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
26וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה
27ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם
28ויאמר לו פרעה לך לך מעלי השמר לך אל תוסף ראות פני כי ביום ראותך פני תמות
29ויאמר משה כן דברת לא אוסף עוד ראות פניך