1כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב ועם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים
2והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם
3ואמר אליהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תערצו ואל תחפזו מפניהם
4כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם ולהושיע אתכם
5ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו
6ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו
7ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישוב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה
8ויוסיפו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ולא ימיס את לבב אחיו כלבבו
9והיה ככלות השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם
10כי תקרב על עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום
11והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך
12ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה
13ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב
14רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך
15כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה
16רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה
17כי החרם תחרימם הכנעני והאמרי והחתי והגרגשי והפרזי והחוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך
18למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם
19כי תצור על עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרית כי האדם עץ השדה לבוא מפניך במצור
20רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר היא עשתה עמך מלחמה עד רדתה